נוירולוגיה של היוגה
5 פוסטים
-
תדרי המוח במדיטציה
המוח מתקשר עם עצמו בשפה נסתרת אך מדויקת – השפההחשמלית. כל מחשבה, רגש או זיכרון נולדים מתוך זרמים חשמלייםבין מיליארדי תאי העצב. אפשר לחשוב עליו כעל תזמורת פנימיתהמנגנת ללא הרף: לעיתים בקצב מהיר, לעיתים באיטיות, לעיתים בכאוס ולעיתים בהרמוניה צלולה. המוזיקה הזו היא למעשה המקורלחוויות הפנימיות שלנו – היא מעצבת את מצב הרוח, הקשב והיכולת
-
כיצד נוצרים רגשות?
נהוג לחשוב שרגשות הן תגובה למחשבות. אם נזכרתי במשהו מלחיץ – אני מרגיש לחץ, אם עלתה בי לפתע מחשבה עצובה – אני חשה עצב. מסתבר שזו לא תמיד כל התמונה. בשנים האחרונות הפכתי את ההתבוננות ברגשות לאובייקט מדיטציה וזיהיתי קשר אחר בין גוף, רגשות ומחשבות. הבנה זו אמנם התבהרה עבורי באימון אך חיזקתי את התפיסה
-
כשהמוח הרגשי משתלט על המוח החושב – וויל סמית נותן שיעור בנוירולוגיה ויוגה היא הדרך לפיתרון.
טקס האוסקר 2022 ישאר בתודעה עוד זמן רב בזכות הדחף הרגשי הבלתי נשלט של וויל סמית שהסתיים בסטירת לחי מצלצלת בפריים טיים טי.וי. עד כמה שחשוב לגנות אלימות כביטוי לעלבון או כעס, לצערנו אירוע בו הרגש ׳עלה לנו לראש׳ מוכר לכולם. ד״ר דניאל גולדמן, נוירולוג אשר מקורב אל הדלאי למה, קבע את המונח ״amygdala hyjack”
-
נשימה דרך הפה מול נשימה דרך האף
אחת השאלות הנפוצות אותן אני נשאלת בסדנאות נשימה ונוירולוגיה היא: האם נכון לנשום דרך הפה או דרך האף? כמו תמיד, התשובה היא לא שחור או לבן. יש אנשים הנוטים לנשום דרך האף בעוד אחרים תמיד נושמים מהפה. חוכמת ההמונים נוטה להאמין כי נכון יותר לנשום מהאף, אולם אלו הנושמים דרך הפה מוצאים זאת מאוד נוח
-
הנוירולוגיה של ה׳אום׳
צ׳נטינג אום הוא תרגול הודי עתיק ומאוד נפוץ. בדרכו הסקרנית של עולם המחקר ניסו חוקרי מוח לפענח את היתרונות הבריאותיים עליהם דיווחו המתרגלים של אותה שירה. מה הופך אום לתרגול נוירולוגי כל כך טוב? יש אנשים שאוהבים צ׳אנטניג. אני לא אחת מהם. כבר שנים שאני מתרגלת ׳אום׳ ברטריטים. למעשה אני אוהבת את התרגול הזה יותר ממה שהייתי
